Le texte Le vocabulaire Les révisions
'Arakhine
Daf 22b
תְּנַן: שׁוּם הַיְּתוֹמִים שְׁלֹשִׁים יוֹם, וְשׁוּם הַהֶקְדֵּשׁ שִׁשִּׁים יוֹם, וּמַכְרִיזִין בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב. בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵימָא בְּבַעַל חוֹב גּוֹי — מִי צָאֵית? אֶלָּא פְּשִׁיטָא בְּבַעַל חוֹב יִשְׂרָאֵל.
Traduction
The Gemara attempts to determine the correct reason why the court does not attend to the property of minor orphans: We learned in the mishna that one proclaims the appraisal of the property of minor orphans that is being sold for thirty days, and one proclaims the appraisal of consecrated property for sixty days, and one proclaims it in the morning and in the evening. The Gemara asks: What are we dealing with here? If we say that the mishna is dealing with a gentile creditor who is unwilling to wait until the orphans reach majority, will he comply with the court’s directive that the appraisal of the property be proclaimed for thirty days before it is sold? Rather, it is obvious that the mishna is dealing with a Jewish creditor.
Rachi non traduit
אילימא בבעל חוב עובד כוכבים. דלא בעי למינטר עד דגדלי מי צאית להמתין ימי הכרזה:
בִּשְׁלָמָא לְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ, מוֹקֵי לַהּ בְּשֶׁחַיָּיב מוֹדֶה, אֶלָּא לְרַב פָּפָּא — קַשְׁיָא!
Traduction
The Gemara concludes its proof: Granted, according to the opinion of Rav Huna, son of Rav Yehoshua, who says that the court does not attend to the property of minor orphans due to a concern that their father might have left bundles of coins with the creditor, he can establish the mishna as referring to a case where the one obligated to pay, i.e., the father, admits before his death that he has not paid. In such a case, the court does not wait to collect payment until the orphans reach majority. But according to the opinion of Rav Pappa, that the court does not attend to the property of minor orphans because they are not obligated in the mitzva to repay a loan, the mishna poses a difficulty.
אָמַר לְךָ רַב פָּפָּא: אִי בָּעֵית אֵימָא — כְּתוּבָּה מִשּׁוּם חִינָּא, וְאִי בָּעֵית אֵימָא — בְּבַעַל חוֹב גּוֹי שֶׁקִּיבֵּל עָלָיו לָדוּן בְּדִינֵי יִשְׂרָאֵל.
Traduction
The Gemara explains that Rav Pappa could say to you: If you wish, say that the mishna is referring to a case where the court sells the property of the orphans in order to collect payment for a marriage contract, which the court does for the sake of favor, i.e., in order that the wife will own property and be desirable for marriage. And if you wish, say instead that the mishna is dealing with a gentile creditor who accepted upon himself to adjudicate in accordance with Jewish law. He therefore agrees to delay collection for thirty days.
אִי קִיבֵּל עָלָיו, לִינְטַר לְהוּ עַד דְּגָדְלִי! שֶׁקִּיבֵּל עָלָיו לָזוֹ, וְלֹא קִיבֵּל עָלָיו לָזוֹ.
Traduction
The Gemara objects: If he accepted Jewish law upon himself, then let him wait for the orphans until they reach majority before demanding payment of the loan. The Gemara explains: The mishna is referring to a case where he accepted Jewish law upon himself for this matter, to delay collection for thirty days, but he did not accept it upon himself for that matter, to wait until they reach majority.
תָּא שְׁמַע: עַל מְנָת לִיתֵּן לָאִשָּׁה כְּתוּבָּתָהּ, וּלְבַעַל חוֹב חוֹבוֹ. בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵימָא בְּבַעַל חוֹב גּוֹי — מִי צָיֵית? אֶלָּא פְּשִׁיטָא בְּבַעַל חוֹב יִשְׂרָאֵל.
Traduction
The Gemara suggests: Come and hear a proof from a baraita: When one proclaims the appraisal of the property of orphans, he announces that the property is being sold in order to give the proceeds to a wife as payment of her marriage contract, or in order to give a creditor payment of his debt. The Gemara asks: What are we dealing with in the baraita? If we say that the baraita is referring to a gentile creditor who is unwilling to wait until the orphans reach majority, will he comply with the court’s directive that the appraisal of the property is proclaimed for thirty days before it is sold? Rather, it is obvious that the mishna is referring to a Jewish creditor.
Rachi non traduit
ת''ש. דתניא לעיל גבי הכרזה על מנת ליתן לאשה כו':
מי צאית. לימי הכרזה:
בִּשְׁלָמָא לְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ, מוֹקֵי לַהּ בְּשֶׁחַיָּיב מוֹדֶה. אֶלָּא לְרַב פָּפָּא, בִּשְׁלָמָא כְּתוּבָּה — מִשּׁוּם חִינָּא, אֶלָּא בַּעַל חוֹב קַשְׁיָא!
Traduction
The Gemara continues: Granted, according to the opinion of Rav Huna, son of Rav Yehoshua, he can establish the mishna as referring to a case where the one obligated to pay admits before his death that he has not paid. But according to the opinion of Rav Pappa, granted, the court collects payment of a marriage contract for the sake of favor; but the fact that they sell the property in order to pay a creditor poses a difficulty.
לְעוֹלָם בְּבַעַל חוֹב גּוֹי, וּכְגוֹן שֶׁקִּיבֵּל עָלָיו לָדוּן בְּדִינֵי יִשְׂרָאֵל. אִי קִיבֵּל עָלָיו, לִינְטַר לְהוּ עַד דְּגָדְלִי! שֶׁקִּיבֵּל עָלָיו לָזוֹ, וְלֹא קִיבֵּל עָלָיו לָזוֹ.
Traduction
The Gemara responds: Actually, the baraita is dealing with a gentile creditor, and is it referring to a case where he accepted upon himself to adjudicate in accordance with Jewish law. He therefore agrees to delay collection for thirty days. The Gemara objects: If he accepted Jewish law upon himself, then let him wait for the orphans until they reach majority before demanding payment of the loan. The Gemara again explains: The baraita is dealing with a case where he accepted Jewish law upon himself for this matter, to delay collection for thirty days, but he did not accept it upon himself for that matter, to wait until they reach majority.
רָבָא אָמַר: מִשּׁוּם שׁוֹבָר. אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ לְרָבָא: וּמִי חָיְישִׁינַן לְשׁוֹבָר? וְהָתְנַן: הַנִּפְרַעַת שֶׁלֹּא בְּפָנָיו — לֹא תִּפָּרַע אֶלָּא בִּשְׁבוּעָה.
Traduction
Rava says: The court does not collect payment from the property of minor orphans due to the concern that there might be a receipt, i.e., perhaps their father repaid the loan and received a receipt attesting to his payment and the orphans are unaware of its existence. Rav Huna, son of Rav Yehoshua, said to Rava: But are we concerned for the existence of a receipt? Didn’t we learn in a mishna (Ketubot 87a): A woman who collects the payment of her marriage contract from the property of her husband when not in his presence, e.g., if her husband is overseas, may collect only by means of an oath that she has not yet received payment.
Rachi non traduit
רבא אמר. הא דאין נזקקין לנכסי יתומין:
משום שובר. דשמא שובר היה לאביהם על השטר הזה שפרעו ויתומים אין יודעין היכן הוא:
הנפרעת שלא בפניו. כגון ששלח לה בעל גט ממדינת הים:
Tossefoth non traduit
רבא אמר משום שובר. ואיכא בינייהו בין רב הונא בריה דרב יהושע דאמר משום צררי ובין רבא דאמר משום שובר היכא שמסר שטרותיו לאדם אחד בפני עדים ואמר דאין לו שום שטרות כי אם אותם שמסר לו דהשתא לשובר ליכא למיחש שהרי מסר כל שטרותיו לזה ואם איתא דהוה ליה שובר הוה מסר ליה אבל לצררי מ''מ איכא למיחש:
אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע לרבא ומי חיישינן לשובר והא תנן הנפרעת שלא בפניו כו'. ואי חיישינן לשובר הכא נמי ליחוש וא''ת רב הונא בריה דרב יהושע תקשי ליה נמי לנפשיה ליחוש לצררי וי''ל דהוה פשוט לרב הונא בריה דרב יהושע דמשום צררי אין למנוע לפרוע שלא בפניו משום שלא יהא כל אחד ואחד נוטל מעותיו של חבירו ויושב לו במדינת הים אבל משום חששא דשובר לא הוה מסיק אדעתא לומר כן ומשום הכי הקשה לו ליחוש לשובר ותירץ לו התם כדאמרי' שלא יהא כל אחד ואחד כו':
וְאָמַר רַבִּי אַחָא שַׂר הַבִּירָה: מַעֲשֶׂה בָּא לִפְנֵי רַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא לְאַנְטוֹכְיָא, וְאָמַר: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא כְּתוּבַּת אִשָּׁה מִשּׁוּם חִינָּא, אֲבָל בַּעַל חוֹב — לָא, וְרַבָּה אָמַר רַב נַחְמָן: אֲפִילּוּ בַּעַל חוֹב נָמֵי,
Traduction
And Rabbi Aḥa Sar HaBira says: An incident came before Rabbi Yitzḥak Nappaḥa in Antioch, and he issued a ruling and said: They taught this halakha, that she may collect the payment of her marriage contract in her husband’s absence, only with regard to the wife’s marriage contract, for the sake of favor. But a creditor does not have the right to collect the debt that is owed to him in the debtor’s absence. And Rabba says that Rav Naḥman says: Even a creditor may collect a payment by means of an oath in the debtor’s absence.
Rachi non traduit
לא שנו. דבית דין יורדין לנכסי אדם שלא בפניו אלא כתובת אשה משום חינא אבל בעל חוב ימתין עד שיחזור:
וְאִי חָיְישַׁתְּ לְשׁוֹבָר — הָתָם נָמֵי נֵיחוּשׁ! אֲמַר לֵיהּ: הָתָם, כִּדְאָמְרִינַן טַעְמָא, שֶׁלֹּא יְהֵא כָּל אֶחָד נוֹטֵל מְעוֹתָיו שֶׁל חֲבֵירוֹ וְהוֹלֵךְ וְיוֹשֵׁב לוֹ בִּמְדִינַת הַיָּם.
Traduction
Rav Huna explains the difficulty: And if you are concerned for the existence of a receipt, then in that case there as well, where the obligated party is overseas, let us be concerned that he has in fact paid the debt and received a receipt. Rava said to him: In that case there, one is not concerned about the existence of a receipt, in accordance with the reason that we say: It is in order that there should not be a situation where every person will take the money of another and go and reside in a country overseas, to prevent the creditor from collecting the money from his property.
אָמַר רָבָא, הִלְכְתָא: אֵין נִזְקָקִין לְנִכְסֵי יְתוֹמִין, וְאִם אָמַר: ''תְּנוּ'' — נִזְקָקִין. ''שָׂדֶה זוֹ'' וּ''מָנֶה זוֹ'' — נִזְקָקִין וְאֵין מַעֲמִידִין אַפּוֹטְרוֹפּוֹס, ''שָׂדֶה'' סְתָם וּ''מָנֶה'' סְתָם — נִזְקָקִין וּמַעֲמִידִין אַפּוֹטְרוֹפּוֹס.
Traduction
§ Rava says: The halakha is that the court does not attend to the property of minor orphans in order to pay the debts owed by their father. But if their father said before his death: Give so-and-so the payment of my debt, the court attends to their property. Specifically, if the father said: Give this field to so-and-so, or: Give this one hundred dinars to so-and-so, then the court attends to their property to collect payment, and the court does not install a steward [apotropos] to negotiate with the creditor on their behalf. If he said: Give a field to so-and-so, i.e., an unspecified field, or: Give one hundred dinars to so-and-so, i.e., unspecified dinars, then the court attends to the property of the orphans and they install a steward to act on their behalf, to ensure that the best fields remain in their possession.
Rachi non traduit
ואם אמר. אביהן תנו נזקקין:
שדה זו ומנה זו. אם אמר תנו שדה זו לפלוני בחובו או מנה זו נזקקין ליתן לו ואין צריך להעמיד אפוטרופוס ליתומים על כך:
שדה סתם ומנה סתם נזקקין ומעמידין אפוטרופוס. ליתומין לברור להן חלק יפה ולהגבות את זה מן הזיבורית:
Tossefoth non traduit
ואם אמר תנו נזקקין. לכאורה פירוש תנו החוב והיינו כרב הונא בריה דרב יהושע דהיכא דחייב מודה נזקקין וצ''ע אמאי שבק לישנא דחייב מודה ושמא לכך נקט האי לישנא תנו דשייך בחוב ובמתנה דאם צוה אביהם ליתומים ליתן מתנה דנותנין אם צוה בתורת המחלק נכסיו מתנה בכולה או במקצתה ועשה קנין והכי נמי משמע קצת דבמתנה קמיירי מדקאמר שדה זו ומנה זו נזקקין לו:
ואם אמר תנו נזקקין. ותימה פשיטא שאם אמר תנו נזקקין כיון שנתנה במתנה ואומר ר''י נזקקין (איצטריכא ליה) והא דנקט לישנא דתנו משום דמסיים ביה שדה זו ומנה זו דשייך ביה תנו ועוד איכא הודאה דלא סגי דלא אמר בהו תנו או אתם עדי כגון שהודה מעצמו (והא דאמרי') בפרק גט פשוט (ב''ב קעד:) שכיב מרע שאמר תנו מנה לפלוני אמר תנו נותנין לא אמר תנו אין נותנין אדם עשוי שלא להשביע את בניו אבל תבעוהו והודה אפילו בלא אתם עדי ולא אמר תנו נותנין דאין אדם משטה בשעת מיתה כדמוכח בשילהי פרק גט פשוט (בבא בתרא קעה:):
ואין מעמידין אפוטרופוס. כיון דאמר שדה זו ומנה זו אין צריך להעמיד אפוטרופוס לידע אם פרע אם לאו ויש לו שובר ומעמידין האפוטרופוס לידע אם פרע אם לאו ויש לו שובר ויעמידו האפוטרופוס לבקש השובר בין חפצי המת או למצוא שום עדות התפסת צררי וא''ת כיון דאמר תנו אפי' אינו חייב כלום יתנו לו כיון דמצוה מחמת מיתה הוא ויהא מתנה בעלמא ויש לומר שהוא סבור להתחייב בשביל חובו ולא לשום מתנה הלכך אין לתת אותה אלא למי שמתחייב לו וכן משמע פרק גט פשוט (ב''ב קעד:) על ההיא שהבאתי לעיל אמר תנו קיימיה לשטריה אלמא דמשום שיודע לו כשאמר תנו כאילו נתקיים השטר אבל אם לא היה חייב לא היה נותן בתורת מתנה:
אָמְרִי נְהַרְדָּעֵי: בְּכוּלְּהוּ נִזְקָקִין וּמַעֲמִידִין אַפּוֹטְרוֹפּוֹס, לְבַד מִנִּמְצֵאת שָׂדֶה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ, דְּאַחְזוֹקֵי סָהֲדֵי בְּשַׁקָּרֵי לָא מַחְזְקִינַן.
Traduction
By contrast, the Sages of Neharde’a say: In all of these cases where the father told his children before his death to give an item, the court attends to the property of the orphans and they install a steward to act on their behalf, except for a situation where a field is found in their possession with regard to which witnesses have testified that it is not their father’s, but is in fact stolen. In such a case, the stolen field is seized and returned to its owner without recourse to a steward, as we do not presume that witnesses are liars.
Rachi non traduit
אבל נמצאת ביד היתומים שדה אחת שלא היתה של אביהן אלא גזולה נזקקין להוציא גזילה מידם ואין צריך אפוטרופוס:
בכולהו. אפי' שדה זו ומנה זו נזקקין ומעמידין אפוטרופוס בר מנמצאת שאינה שלו דאין צריך אפוטרופוס אלא מיד מוציאין אותה מידם דאחזוקי סהדי המעידים על הגזילה בשקרי לא מחזקינן:
Tossefoth non traduit
אמרי נהרדעי בכולהו נזקקין ומעמידין אפוטרופוס. פירוש בכולהו שדה זו ומנה זו:
אָמַר רַב אָשֵׁי: הִלְכָּךְ אִזְדְּקוֹקֵי לָא מִזְדַּקְקִינַן, דְּהָא אָמַר רָבָא: הִלְכְתָא אֵין נִזְקָקִין, וְאִי מִזְדַּקְקִינַן מוֹקְמִינַן אַפּוֹטְרוֹפּוֹס, דְּאָמְרִי נְהַרְדָּעֵי: בְּכוּלְּהוּ נִזְקָקִין וּמַעֲמִידִין אַפּוֹטְרוֹפּוֹס, לְבַד מִנִּמְצֵאת שָׂדֶה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ, דְּאַחְזוֹקֵי סָהֲדֵי בְּשַׁקָּרֵי לָא מַחְזְקִינַן.
Traduction
Rav Ashi says: Therefore, we do not attend to the property of minor orphans in order to repay a standard loan, as Rava says: The halakha is that the court does not attend to their property. And if we attend to their property, e.g., in a case where the father told his children to repay the debt, we install a steward to act on behalf of the orphans, as the Sages of Neharde’a say: In all of the cases, the court attends to the property of minor orphans and installs a steward, except for a situation where a field is found in their possession that is not the father’s, as we do not presume that witnesses are liars.
Tossefoth non traduit
אמר רב אשי הלכך אזדקוקי כו' דאמר רבא הלכתא אין נזקקין. פירוש בעלמא היכא דאיכא למיחש לצררי כמו מילתא דרב אסי אין נזקקין לנכסי יתומים ואי אזדקיקנא פירוש היכא דנזקקין כגון שדה זו ומנה זו דאמר רבא נזקקין ואין מעמידין אפוטרופוס בהא לא סבירא לן כרבא אלא מוקמינן אפוטרופוס דאמרי נהרדעי בכולהו נזקקין ומעמידין אפוטרופוס לבר מנמצאת שדה שאינה שלו דאחזוקי שיקרא לא מיזדקיקנא ואין צריך להעמיד אפוטרופוס וא''ת דבפרק הגוזל בתרא (ב''ק קיב. ושם) בר חמוה דרבי ירמיה טרק גלי באפיה דר' ירמיה אתא לקמיה דרבי אבא א''ל שלו תובע א''ל והא מייתינא סהדי דאחזקי בחיי אבוה [א''ל] וכי מקבלין עדות שלא בפני בעל דין ומ''ש משמעתין דהיכא דנמצאת שאינה שלו מזקיקין ומקבלין עדות אע''פ שהיתומים קטנים וי''ל דהתם מתחלה היתה של אביו דיתום כי נמי איכא סהדי דאחזיק אין לנו לקבל עדות זה ואין אחזוקי סהדי בשיקרא דשמא שום תנאי היה לאביו עמו להחזיק [אע''פ] שהוא שלו אבל בשמעתין דנמצאת שדה שאינה שלו שהעדים מעידים שגזלה הלכך לא מחזקינן סהדי בשקרי שמא לא גזלה אלא ודאי גזלה וליכא למימר שמא חזר ולקחה כיון דבגזילה בא לידו לא אמרינן שמא חזר ולקחה כי הדבר ברור שהאב גזלה ואינו של אביו ושפיר נקבל העדות דגזלה האב שלא בפני בעל דין כיון שהדבר ברור לנו שאין השדה של אביו וכן בהך דהגוזל בתרא (שם:) דקאמר רבי יהושע תנוק שתקף בעבדי אביו וירד לתוך שדה חברו ואמר שלי הוא אין אומרים לו המתן עד שיגדיל אלא מוציאין אותו מתחת ידו ומסיק הש''ס דהתם דמפקינן מיניה דלא קיימא אחזקה דאבוה משמע דאיכא מילי דמקבלין עדות שלא בפני בעל דין ולכך נראה דהיכא דחייב מודה ממלוה על פה דנזקקין ויעידו עדים ששמעו הודאת האב בפני ב''ד ויגבו משל היתומים החוב על פי העדות ולא אמר אין מקבלין עדות אלא בפני בעל דין כיון שהדבר ברור בלא שום גמגום שהודה האב דמי לנמצאת שאינה שלו ומיהו מדררא דממונא הבאה מחמת יתומים כי נמי ידעינן בברור שלא התפיסו צררי כל החוב הבא מחמת היתומים אין נזקקין כדאיתא פרק שור שנגח ארבעה וחמשה (ב''ק לט. ושם) דשור שהזיק פטור מטעם דאין נזקקין ופירש ר''י דלא שייך צררי ומכל מקום אין נזקקין דאין מקבלין עדות שלא בפני בעל דין:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source